פסק-דין בתיק ת"ק 014688/01

  בפני תביעה ותביעה שכנגד לפיצויים על נזקי רכוש שנגמרו לרכביהם של התובע והנתבע , בתאונת דרכים אשר אירעה ביום  6/10/01 בין שני הרכבים הנהוגים בידי בנו של התובע - הנתבע הנגדי , והנתבע התובע הנגדי, התאונה אירעה בחצות הלילה

   התובע טוען כי בתאריך הנ"ל עת נהג בנו יגאל ברכב המיצובישי שלו בנתיב ימין בכביש כפר שמריהו הרצליה  , הרכב של הנתבע אשר נסע בנתיב  השמאלי, סטה לפתע שמאלה ופגע ברכבו של התובע

  לעומת זאת גרסתו של הנתבע- התובע הנגדי , היא כי הוא נסע בנתיב השמאלי , רכב התובע נכנס לנתיבו מסיבה לא ידועה ופגע בדלת ההזזה ימין של הרכב בו נהג

  לתאונה זו היו מלבד שני הנהגים עוד עדים . יחד עם בנו של התובע שנהג ברכב היה עד בשם יניב קרספו , אשר אף העיד מטעם התובע , עד התביעה 2 , וגם ברכבו של הנתבע היתה צעירה, אשר את פרטיה הוא לא מסר ,וגם הצהיר שאין בדעתו להביאה לעדות

 שמעתי את עדויות הנהגים ועד התביעה , עיינתי בכתבי הטענות, ובתמונות הנזק , והגעתי לכלל מסקנה כי גרסתו של התובע היא הנכונה , וכי האחריות לתאונה נופלת על הנתבע- התובע הנגדי

   התובע הביא להעיד מטעמו את בנו יגאל שנהג ברכב, וגם את חברו קרספו, אשר ישב לידו. עדותו של עד התביעה קרספו תומכת בגרסתו שלך התובע לצורת אירוע התאונה ומחזקת אותה . אכן נכון כי נמצאה סתירה אחת בין דברי יגאל דבוש ובין עד התביעה באשר למיקום אירוע התאונה באשר לקו הצומת שעה שיגאל דבוש אמר שהתאונה היתה בתוך הצומת , ואילו העד אמר כי התאונה אירעה 2-3 מטר לפני קו הצומת, ואולם זוהי סתירה לא מהותית, אשר ניתן להבין אותה על רקע כל העדויות וההתרשמות שלי מן העדים כולם , כסתירה לא מהותית ואשר ניתן להבין אותה כהבדלי התרשמות של העדים . תאונה איננה אירוע של אקט אחד , תאונה היא תהליך אשר יש לו התחלה אמצע וסוף , ויתכן כי עד התביעה 2 העיד על תחילת התהליך של אירוע תאונה ואילו יגאל דבוש דיבר על אמצע או סוף התהליך.

   אילולא היו בפני עובדות נחרצות אחרות , יתכן והייתי מגיע למסקנה אחרת, אך מאחר ואני יכול להגיע למסקנה אליה הגעתי בדבר אחריות הנתבע לתאונה, אותה סתירה הופכת להיות בלתי משמעותית

   עיינתי כאמור בתמונות , והן אשר הכרעיו את הכף לחובת הנתבע

  הנזק בכנף קדמית שמאלית של רכב התובע מתחיל מהחיבור אשר בין הכנף לדלת ועד הפינה קדמית שמאלית של הרכב והפנס . הדבר מצביע על סטית רכב הנתבע לעבר רכב התובע ופגיעה בו גם בצד וגם בפינה קדמית שמאל. אילו גרסתו של הנתבע היתה נכונה , ובנו שלהתובע היה סוטה שמאלה, כי אז החלק שהיה  נפגע מן המגע , היה הפינה הקדמית שמאלית בלבד.

  הנתבע העיד כי ראה את יגאל דבוש בצומת שלפני הצומת בה אירעה התאונה כ 70 מטר לפני מקום התאונה ומעיד כי

" באיזה שהוא שלב הוא התעכב בגלל הרדיו ואני המשכתי ישר "

   מדוע יתענין הנתבע במה שיגאל דבוש עושה במהלך נסיעה  אם לא לצורך בדיקת אפשרות לפנות ימינה מהנתיב השמאלי. אילו התכוון לנסוע ישר, מדוע היה צריך להסתכל על יגאל דבוש לימינו ולבדוק  מה הוא עושה

  זאת ועוד , מעיד הנתבע

 " באיזה שהוא שלב התעכב..... "

  כמו כן, " אני נסעתי במהירות של 40 קמ"ש "

  לא סביר בעיני כי מי שנוסע ישר ברחוב כפר שמרהיו הרצליה ואינו מתכוו לפנות ימינה , שיסע במהירות של 40 קמ"ש בלבד.

 הנתבע גם אומר , באיזשהו שלב הוא התעכב" והדבר כנראה הובן ע"י הנתבע כי הדרך לימינו התפנתה, והוא יכול לפנות ימינה .

   נימוק כבד שמקל נוסף , פורמלי אומנם,לדחית גרסת הנתבע היא העובדה כי הוא נמנע מהביא עד מטעמו שהיה עימו בשעת התאונה וראה אותה .

  הלכה היא מפני בית המשפט העליון כי צד למשפט אשר יכול להביא עד שיכול לעזור לו להוכיח את גרסתו והוא נמנע , בלי נימוקי משכנעים להביא אותו , הימנעות  זו תתפרש כנגד אותו צד , שכן ההנחה היא שהצד נמנע מהביא את העד בגלל שעדותו של  זה מזיקה לו .